"ללוות אותם יד ביד" – רכזי הגיוס מדברים על ההצלחות והאתגרים בגיוס חרדים

איך נראה תהליך הגיוס של מלש"בים חרדים? אילו קשיים עומדים בפניהם, ואיך צה"ל מצליח להנגיש להם את האפשרויות הקיימות? פגשנו שלושה רכזי גיוס חרדים לשיחה פתוחה על העבודה המורכבת, האתגרים, ההצלחות והסיפוק העצום

תהליך הגיוס הוא מורכב בשביל כל אחד, אבל למלש"ב מהחברה החרדית הוא מורכב שבעתיים. הוא יגיע לרוב מסביבה שלא דוחפת אותו לגיוס ולא מכירה את האפשרויות השונות. לכן בכל לשכת גיוס יש תחום מיוחד לחרדים ובו משרתים חיילים חרדים שתפקידם להכווין את החייל בתהליכי הגיוס ולהכיר לו מסלולי גיוס שונים שמותאמים לאורחות חייו.

בראש כל תחום עומד רכז הגיוס. הוא הכתובת לכל שאלה שתהיה להם בנושא גיוס חרדים וכל עזרה שהם יצטרכו. מה עבודתם כוללת בדיוק? פגשנו שלושה רכזים שיענו לנו בדיוק על השאלה הזאת.

הכירו את רכזי הגיוס שילוו אתכם מהשלב הראשון ועד קבלת המדים

משה ברוכים הוא הרכז הוותיק מלשכת הגיוס בירושלים; הוא מוכר לכולם ואפשר לומר שהוא אחד השמות הבולטים בגיוס חרדים והפנים החרדיות של לשכת ירושלים. אחריו הוא נריה שבזי, שאחרי שנתיים בלשכה בירושלים עבר להיות הרכז בלשכת הגיוס בבאר שבע, והשלישי הוא אבי דהן, הפנים של לשכת הגיוס בתל השומר. שלושתם צעירים, חינניים ונחושים מאוד להצליח בשליחות שלהם, שנושאת הרבה פירות.

אז איך אתם מעוניינים להציג את עצמכם?

משה: "אני משה ברוכים. התגייסתי ב-2013. במהלך 3 השנים של שירות חובה נהייתי רכז גיוס חרדים בלשכת ירושלים, השתחררתי ואחרי שנתיים חזרתי שוב לצבא. בהתחלה עסקתי בכל מיני דברים אחרים, שלב ב' למשל, אבל בסוף חזרתי למקום שממנו הגעתי."

נריה: "אני נריה שבזי, בן 23, נשוי ואבא לילדה, משרת כרכז גיוס חרדים בלשכת הגיוס בבאר שבע כבר שנתיים ובמסגרת התפקיד אני מלווה מלש"בים חרדים תחת לשכת באר שבע, מאשדוד ועד אילת."

אבי דהן: "אני אבי דהן, בן 23. התגייסתי בנוב' 2020, ואני רכז גיוס חרדים בלשכת תל השומר. מה שאומר שאני אחראי על גיוס המלש"בים החרדים בכל גזרת מרכז."

אגב לשכות, מה, לדעתכם, מייחד דווקא את הלשכה שלכם?

משה: "קודם כל בלשכת ירושלים יש את האחוז הגבוה ביותר של מלש"בים חרדים. 50% מהמתגייסים עוברים תחתינו מכל הסביבה. אם זה מבית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית, וגם ירושלים עצמה היא עיר ענקית, ובכל הערים האלה יש המון חרדים שכולם מתגייסים דרך הלשכה שלנו.

"והיתרון שלי הוא שאני נמצא בלשכה כבר יותר מעשר שנים, אז אם מישהו מהסביבה רוצה להתגייס הוא כבר יודע מראש שהוא אמור לפנות אלי ויכול לשמוע הרבה המלצות מאנשים שהוא מכיר ששירתו בצבא. בנוסף הלשכה נמצאת בלב שכונה חרדית, מה שמוסיף הרבה לרגישות של העניין."

נריה: "כאן בבאר שבע, בירת הנגב, החום של המדבר כנראה משפיע על האנשים. אתה ממש רואה בפועל שהאופי כאן חם. כולם תמיד פתוחים לסדר דברים מהרגע להרגע. אם למשל מלש"ב חרדי יצטרך לעבור צו ראשון בהתראה קצרה אני אצטרך לסדר לו שרשרת צו ראשון שמורכבת מגברים בלבד, דבר שעל פניו מורכב אבל כאן יסדרו את זה מייד ובלי בעיות.

"חוץ מזה שהלשכה עצמה יפה מאוד. היא מורכבת משני בניינים שנמצאים בין רחבות גדולות מדשאות, כבישים ושבילים ומה לא. ממליץ לכל מי שרוצה ויכול אפילו סתם לקפוץ לכאן לביקור", הוא מוסיף בקריצה.

עושים הכל למען החייל החרדי

מה זה אומר להיות רכז גיוס חרדים בלשכה? מה התפקיד שלכם כולל?

משה: "זה אומר גם הרבה התעסקות עם הקהילה, מפגשים עם מלש"בים, אפילו קידומי נוער עם עיריות, תוכניות כמו "חבר מביא חבר". יש הרבה דרכים להגיע למתגייסים פוטנציאלים."

אבי: "התפקיד שלנו כרכזים הוא ללוות מלש"בים שמעוניינים בגיוס חרדי, בין אם הם הגיעו אלינו ובין אם אנחנו הגענו אליהם, מהשלב שהם מתעניינים בגיוס בכלל ובמסלול מסויים בפרט, ועד שהם עולים לאוטובוס בבקו"ם ביום החיול, ואפילו גם אחרי זה. דואגים שהם יקבלו את התנאים להם הם זכאים, את התפקיד המתאים עבורם, וזה התפקיד בגדול."

וכשזה מגיע למלש"בים עצמם, איך מתנהלת העבודה מולם? מה אתם עושים למענם, איזו הכוונה ותמיכה אתם נותנים להם בתהליך הגיוס?

אבי: "מהרגע שהמלש"ב אומר "רוצה אני" אני איתו. כל מי שמחליט לעשות את הצעד מוזמן תמיד להתקשר ולהתייעץ, לשמוע על המסלולים הרלוונטיים ולחשוב ביחד מה מתאים לו. ברגע שנבין מה המסלול שמתאים לו אני אסביר לו מה המסלול כולל. אם הוא ירצה מסלול מסויים אני אעזור לו להתקבל אליו, ואם קרה והוא לא התקבל אני אשב איתו שוב ונחליט לאיזה תפקיד כדאי לו ללכת שאליו הוא כן יתקבל, ככה עד שהם מתגייסים בפועל."

משה: "קודם כל המלש"ב מגיע אלי ללשכה. אז עושים לו סקירה על תהליכי הצו הראשון שהוא אמור לעבור וככה מלווים אותו מההתחלה בכל תהליך הגיוס עד הגיוס ואפילו אחריו. יש להם תמיד את מספר הטלפון האישי שלי, את המספר של המשרד ולכל שאלה ובכל מצב יהיה להם מענה. ויש הרבה שאלות, כי הרבה מהם לא יודעים כמעט כלום על הצורה שבה הצבא עובד מבפנים."

ליווי לאורך כל הדרך - גם מחוץ ללשכות הגיוס

איך אתם מנגישים את המסלולים למלש"בים חרדים, שלרוב לא מכירים טוב מספיק את השפה ועולם המושגים הצבאי?

נריה: "אני משתדל לבוא אל המלש"ב עצמו ולא רק להביא אותו אלי. אני פוגש אותם בכל מקום, ברחוב או בשוק או בכל מקום אחר, אנחנו יושבים ומדברים, אני נותן לו להכיר אותי ולהבין מי אני ומאיפה אני מגיע. אני אפילו מגיע אל המלש"בים הביתה ומדבר איתם יחד עם ההורים שלהם.

"אנחנו לא מדברים רק על צבא, ולא רק על עצמם, אנחנו פותחים כל נושא שבעולם ונותן להם להכיר אותי ולי להכיר אותם. אני רוצה שהם יראו שאני חרדי כמוהם ולא דבר זר. לכן אני נפגש איתם כשאני לבוש שחור-לבן ולא על מדים. בכל המפגשים שלי עם מלש"בים אני לא לובש מדים כדי שיראו שהם מדברים עם מישהו שהם מכירים. מישהו מהשכונה שלהם שמדבר את השפה שלהם."

אבי: "אנחנו מתחילים איתם מראיון אישי, שיחה של אחד על אחד בלי התחייבות ובה אנחנו מציגים בפניהם את המסלולים ומלמדים אותם את כל המושגים מאפס, וערוכים כמובן לכל שאלה."

משה: "הבעיה היא שהרבה מגיעים לא רק בלי מידע על הצבא, אלא גם עם פחד לעשות את הצעד הראשון. ברגע שהסביבה שלך לא מעודדת גיוס אתה מאוד פוחד לעשות את הצעד הזה ולהיכנס לעולם שהוא לא מוכר.

הקסם המיוחד שמתרחש במפגש עם אנשים בשטח

"לכן אנחנו יושבים לשיחה שבה אני מספר לו גם על עצמי ועל הרקע שלי. בתור חרדי בעצמי יש לנו שפה משותפת שאין לו עם אף אחד אחר בלשכה, אפשר לקרוא לזה "שפה סודית". לפעמים תוך כדי השיחה אנחנו גולשים לעוד מקומות ומדברים אפילו סתם על חברים ומשפחה ופתאום אתה אומר לו "אה אתה חבר של זה וזה? למדת בישיבה הזאת? אני מכיר משם אותו ואותו." זה יוצר חיבור וככה הוא מבין שאני כמוהו בדיוק, שנינו היינו בישיבות ובאים מאותו עולם. אני מספר לו על המסלול שעשיתי בצה"ל ומסביר לו איך הצבא דואג לשמור על אורח חייו החרדי. הוא גם צריך להבין שהוא הולך לשרת עם עוד חברים שמגיעים מאותו הרקע שלו וזה מאוד מקל על המלש"ב לדעת את זה.

אני גם לא חוסך ממנו את הקשיים בשירות. אני מסביר לו איפה יהיה לו קשה יותר או קל יותר ושבסוף זה מה שיבגר אותו ויעצים אותו ויוציא אותו אדם אחר ממה שהוא היה, לטובה כמובן."

מה האתגרים העיקריים שעומדים מולכם בתפקיד הזה?

אבי: "קודם כל זה הסביבה. כשבחור חרדי רוצה להתגייס הרבה אנשים בסביבה שלו עושים הכל כדי למשוך אותו החוצה מתהליך הגיוס ומנסים לשכנע אותו לרדת מזה. זה לפעמים מהווה אתגר."

משה: "באמת בתקופה האחרונה, עם המודעות העולה לגיוס בציבור החרדי יש הרבה קולות נגד. הרבה צעירים מתלבטים מאוד כי הרבה מהמשפחה שלהם אומרים להם שלא כדאי להם להתייצב ומנסים לשכנע אותם בכל מיני דרכים ולפעמים, בגלל ההפגנות למשל, אפילו פוחדים להתייצב.

"אנחנו כמובן כאן כדי להסביר להם שזה לא אמור לשנות שום דבר ואם הם יבואו אנחנו נדאג להם עד הסוף שהם יקבלו את התפקיד המתאים להם."

מגמה של שינוי

יש לדעתכם התעוררות בנושא הגיוס במגזר חרדי? אתם רואים שיש עלייה בגיוס? שהנושא הזה מתנרמל בתחומי המגזר?

אבי: "כן, לדעתי יש עלייה בגיוס חרדים, בעיקר ודווקא בגילאים מבוגרים יותר שמראים נכונות להתגייס למרות שגרת החיים שלהם. אצל הצעירים יותר עדיין לא רואים את הלהט הזה אבל אני מאוד אופטימי ואני חושב שעוד תהיה עליה ניכרת גם שם."

משה: "יש מודעות שעולה יותר ויותר. משיחות שלי עם אנשים אני רואה היתכנות שבשנה וחצי - שנתיים הקרובות אנחנו נראה שזה כבר ממש מתנרמל."

המסלול החדש שצבר תאוצה במהירות שיא

יש איזה מסלול שלדעתכם צובר תאוצה ומוכיח את עצמו במיוחד? כזה שהפך לפופולרי במהירות?

אבי: "אם יש מסלול אחד שאני הייתי בוחר בשביל לענות על השאלה הזאת זה היה פלוגת אבנט הטריה במג"ב. בשניה שהמסלול הזה נפתח הוא צבר תאוצה ומילא מכסות במהירות."

נריה: "למג"ב באמת יש ביקוש מטורף. אני אפילו מקווה שהמכסות יגדלו ויתגייסו לשם כמה שיותר חיילים כי זה נותן להרבה בחורים חרדים מוטיבציה להתגייס."

משה: "גם אני יכול להגיד לך שבמשך שנים חרדים רצו לשרת במג"ב, עוד כשהיה רק את נצח יהודה הרבה רצו את מג"ב וגם אחר כך שנוספו מסלולים חרדים חדשים בגבעתי ובצנחנים למשל, הם עדיין רצו לשרת שם אבל עדיין לא הייתה האופציה. והיום כשב"ה נפתח המסלול החרדי החדש הוא באמת צבר תנופה מהירה וכבר רואים משם פירות. אפשר לומר שמשמר הגבול פרץ את הגבולות, זאת באמת לדעתי הצלחה מאוד גדולה והביקוש האדיר מוכיח את זה."

שליחות וסיפוק

"כשאתה שומע שחיילים שאתה ליווית הצילו חיים - זו תחושה של סיפוק גדול לדעת שאתה הבאתם אותם לשם"

מה הסיפוק הכי גדול בעבודה שלך?

אבי: "הסיפוק הכי גדול שלי הוא לראות שמלש"ב נכנס אלי מבולבל, שלא ברור לו לאן הוא הולך, ולפגוש אותו אחרי הגיוס, למשל כשהוא יוצא לשנת משימה. לראות שהוא ניצל את השנתיים האחרונות לשירות משמעותי, עיצב את עצמו ועשה דברים משמעותיים.

"פתאום אתה שומע על חבר'ה שאתה ליווית שהם הגיעו להישגים משמעותיים אפילו בלחימה בחזית, הצילו אנשים וממש שמרו עליך וזה מספק מאוד לדעת שאתה היית זה שהביא אותם לשם."

נריה: "גם אצלי זה בהחלט מספק לראות מישהו מגיע מהמקום הכי נמוך, אחד שאף אחד חוץ ממני לא נתן לו סיכוי, ולראות אותו מצליח במה שהוא עושה זה הסיפוק הכי גדול שלי בתפקיד."

משה: "עצם זה שאני בתפקיד ומודע לזה שאני עושה אותו במטרת שליחות אמיתית, מהלב, לדעת שיש אנשים שאני בשבילם הכתובת לכל דבר, לראות אנשים שמגיעים ממקום אחד למקום אחר לגמרי ויוצאים אנשים טובים יותר והכל בזכות זה שידעת איך להדריך אותו ואיך להסביר לו ולכוון אותו אל המקום הכי טוב בשבילו זה הסיפוק הכי גדול מבחינתי. אין סיפוק יותר גדול מזה וזה מה שמחזיק אותי כל הזמן, למרות כל רעשי הרקע מסביב."

יש באמת איזה סיפור שאתם יכולים לספר? משהו ספציפי שמלווה אתכם בעבודה הזאת והותיר בכם תחושת סיפוק?

אבי: "יש הרבה רגעים שאני גאה בהם. כל בחור שמגיע מבולבל בהתחלה, עם קשיים כאלה ואחרים ובסוף מוצא את עצמו מצליח בצבא - ממלא אותי בתחושת סיפוק, אבל יש סיפור אחד שמלווה אותי במיוחד.

"היה בחור אחד, חבר מהשכונה, שממש לא רצה להתגייס אבל הוא נקלע לקשיים משמעותיים בחיים האישיים. יום אחד, אחרי שהוא ראה אותי וראה שאני בצבא, ועוד בתפקיד הזה, הוא פנה אלי וביקש להתגייס. עזרתי לו, הרמתי אותו. נתקלנו בהרבה מכשולים בדרך לגיוס ובסוף הצלחנו לגייס אותו לנצח יהודה. שנה לאחר מכן, כשביקרתי בגדוד, פגשתי אותו והוא סיפר לי שהוא הולך לקורס מ"כים. זה מאוד מרגש לראות אנשים שהצלחת להרים מהמקום הכי נמוך ולראות אותם מצליחים במה שהם עושים."

נריה: "יום אחד קיבלתי שיחת טלפון. בצד השני היה אבא שסיפר לי שהבן שלו גם כן נקלע למשבר רציני. האבא עצמו אמר שהוא נגד גיוס לצבא ואפילו מפגין נגד גיוס אבל הוא בטוח שהצבא זה הדבר היחיד שיכול לעזור לילד שלו.

"מיד נסעתי אליו הביתה כדי לדבר עם הבן. ישר שמתי לב למצב שלו. התחלתי לדבר איתו וכשהגענו לנושא הגיוס הוא ממש נרתע, הוא ממש לא רצה להתגייס ולא חשב על זה בכלל, אבל אחרי מסע שכנועים ארוך שלקח כמה חודשים בהם התקרבנו, הצלחתי לשכנע אותו. אבל אז התחיל מסע השכנועים שלנו מול הצבא לגייס אותו לקרבי. עבדנו קשה ובסוף הצלחנו לגייס אותו לנצח יהודה. וכמו בסיפור של אבי, עברו כמה חודשים ופגשתי אותו, וגם הוא סיפר לי שהוא התקבל לקורס מ"כים.

"עד היום אני בקשר איתו ועם האבא שמתקשר להודות לי מידי פעם ואני מתעניין ושואל אותו מה שלומו ושלום הילד. זה באמת סיפור שמרגש אותי בכל פעם שאני נזכר בו וממלא אותי בכוח להמשיך בעבודה הזאת."

המסר לחיילים הבאים

אז לסיכום: מה המסר שלכם למלש"בים?

אבי: "המסר שלי הוא לכל מי שלא יודע מה הוא רוצה לעשות עם עצמו, שרוצה לעשות מעבר, שיבוא אלינו וביחד אנחנו נדע להתאים לו מסלול שיהיה טוב עבורו. ואין לו מה לחשוש לא מהסביבה ולא מהצבא. הצבא כבר הוכיח את עצמו כגוף שיודע להכיל מורכבויות ויש את המסלולים הייעודיים בדיוק לצרכים שלו ולמה שהוא ידרוש.

וטיפ קטן למתלבטים: תבואו עם ראש פתוח והבנה שהצבא קיים בשבילכם לא רק כצורך ביטחוני, אלא גם כדי לשפר אתכם כאנשים, לייצר לכם שגרה ולהעניק לכם כלים שיעזרו לכם גם בעתיד, אחרי שתשתחררו מהצבא."

נריה: "לכוון גבוה זה חשוב, אבל תבואו בראש פתוח והגיוני כדי לשמוע ולהבין מה באמת מתאים לכם. אלה הולכות להיות השנים הכי משמעותיו בשבילכם וכדאי לכם להיות מראש במקום שיתאים ליכולות שלכם ולא במקום שרק נראה לכם טוב מבחוץ."

משה: "הטיפ שלי הוא לא לפחד לשאול כל דבר שעולה לראש שלכם, אפילו שאלות קשות, כי שנות השירות הולכות להיות השנים הכי משמעותיות ומעצבות בשבילכם אז אתם חייבים לבוא מוכנים. אז אל תחסכו בשאלות, אל תתביישו ותדעו שתמיד נשמח לענות לכם על הכל."