"חשבתי שאני יודע מי הם. טעיתי": מפקד הטירונות שמספר על השנה לצד החיילים החרדים"
התיישבנו לשיחה עם רס"ן אליעד, מפקד טירונות בצריפין, כדי לשמוע כיצד נראתה השנה האחרונה מנקודת מבטו של מי שליווה מקרוב עשרות חיילים חרדים מהרגע הראשון שלהם בצבא. בשיחה סיפר על המפגש עם החיילים החרדים, על הבגרות ותחושת האחריות שפגש אצלם, על האתגרים הייחודיים שליוו את השירות ועל המחיר האישי שחלקם משלמים בעקבות ההחלטה להתגייס.
בשנה האחרונה פגש רס"ן אליעד עשרות חיילים חרדים שהגיעו לטירונות בצריפין. עוד לפני שהכיר אותם באופן אישי, היו לו לא מעט שאלות לגבי האוכלוסייה שאיתה הוא עומד לעבוד. שנה אחרי, הוא כבר מסתכל על הדברים אחרת. "אני מודה שהגעתי עם לא מעט סימני שאלה", הוא אומר. "תהיתי איך זה יעבוד בפועל, האם החיילים יצליחו להשתלב במסגרת הצבאית ומה יידרש מאיתנו כמפקדים. די מהר הבנתי שיש כאן אנשים שמגיעים עם מוטיבציה גבוהה ותחושת אחריות יוצאת דופן."
ההבדל, הוא מספר, בלט כמעט מיד. "ברוב המקרים אלו לא נערים בני 18 שרק יצאו מהבית. הרבה מהם אברכים, נשואים, חלקם כבר אבות לילדים. הם מגיעים אחרי שנים של מסגרות תובעניות ועם הרבה מאוד בגרות. כמפקד, זה מורגש מהר מאוד." לדבריו, דווקא הגיל והניסיון שהחיילים מביאים איתם הפכו חלק מההתמודדות היומיומית לפשוטה יותר. "כמפקד של טירונים צעירים אתה הרבה פעמים מתעסק בדברים שמסביב. צריך להזכיר, לשכנע, להסביר שוב ושוב. כאן פגשנו אנשים שבאו כי הם בחרו לבוא. הם הגיעו אחרי מחשבה, מתוך החלטה. הם רוצים להצליח, רוצים להתקדם ורוצים להפיק את המיטב מהתקופה הזאת."
בין כל הדברים שפגש לאורך השנה, יש דבר אחד שהותיר עליו רושם מיוחד. "פגשתי חיילים שמגיעים אחרי שנים של לימוד והתמדה. היכולת שלהם לשבת, להתרכז ולהשקיע במשימה לאורך זמן הייתה מרשימה מאוד. אתה רואה אנשים שמבינים למה הם כאן ומה הם רוצים להשיג." אבל לצד הרצינות, הוא נחשף גם למציאות שלא תמיד נראית לעין. "לא מעט מהחיילים מגיעים מסביבה שבה עצם ההחלטה להתגייס לא תמיד מתקבלת בהבנה. יש כאלה שמתמודדים עם ביקורת, עם שאלות מהסביבה ולפעמים גם עם תחושה שהם צריכים להסביר את עצמם. זה גרם לי להבין שיש כאן הקרבה שלא תמיד רואים מבחוץ."
במהלך השנה הוא למד להכיר גם צדדים אחרים של החיים החרדיים, כאלה שלא פגש קודם לכן. "כמפקד למדתי להכיר הרבה דברים שלא הכרתי. בתור אדם חילוני, לא הכרתי מקרוב את כל העולם הזה של תפילות, זמני תפילה, הלכות ודקדוקי כשרות. ראיתי חיילים שלא מוותרים על תפילה גם במהלך יום עמוס, וראיתי כמה חשוב להם שכל פרט יהיה בהתאם לאורח החיים שלהם." ההיכרות הזאת, הוא אומר, לא רק חשפה אותו לעולם חדש, אלא גם שינתה את הדרך שבה הוא מסתכל על החיילים. "זה גרם לי להעריך אותם הרבה יותר. ראיתי את המחויבות, את העקביות ואת הנאמנות לערכים שהם גדלו עליהם. אי אפשר שלא לכבד אנשים שמחזיקים בעקרונות שלהם גם כשהדבר דורש מהם מאמץ."
השיעור המשמעותי ביותר, מבחינתו, היה בכלל אישי. "מעבר למה שלמדתי על החיילים החרדים, גם אני יצאתי מהשנה הזאת עם לא מעט תובנות. הבנתי כמה קל לחשוב שאתה מכיר ציבור שלם דרך סיפורים, כותרות או דברים שאתה שומע מסביב. רק כשפוגשים אנשים יום אחרי יום, עובדים איתם, מדברים איתם ומכירים אותם באמת, מבינים כמה המציאות מורכבת יותר וכמה מהסטיגמות פשוט לא מחזיקות מעמד."
רס"ן אליעד מסכם את השנה שעברה עליו במשפט אחד: "כשאתה מסתכל על החייל שעומד מולך, אתה כבר לא רואה כותרת או מגזר. אתה רואה אדם. וברגע שזה קורה, הרבה דברים נראים אחרת."