אחים יקרים חיילים ולוחמים.
בשבת זו אנו זוכים לשלב שתי עוצמות רוחניות אדירות: פרשת 'תצוה', העוסקת בבגדי הכהונה והדלקת המנורה, ו'שבת זכור', שבה אנו מצווים למחות את זכר עמלק.
המכנה המשותף בין השניים, כפי שמבואר בתורת החסידות טמון במושג ה"כתית". הפרשה פותחת בציווי "וְאַתָּה תְּצַוֶּה… שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר", וחז"ל דורשים "כָּתִית לַמָּאוֹר וְלֹא כָּתִית לַמְּנָחוֹת". וכידוע שה"כתית", השבירה והכתישה של הזית, היא המפיקה את השמן המאיר הטבור והזך ביותר.
בעבודת השם, דווקא רגעי הכתישה והקושי הם שמגלים את ה"מאור" שבנשמה, את בחינת היחידה שבנפש, שהיא למעלה מהבנה והשגה. הדבר קשור בעצם הענין למלחמת עמלק ולחג הפורים הממשמש ובא: עמלק מייצג את הקרירות והספק ("אשר קרך"), ואת הכתישה של הספק הזה אנו מבצעים על ידי מסירות נפש שלמעלה מהטעם ודעת, בדיוק כפי שעמדו מרדכי ויהודי שושן "כאיש אחד בלב אחד" מול גזירות המן.
וניתן לקשר זאת גם עם ענין בגדי הכהונה המפורטים בפרשה, שהיו לבושים שנועדו "לכבוד ולתפארת". תורת החסידות מבארת, כי הבגדים אינם רק לבוש חיצוני, אלא הם הכלים להמשכת האור האלוקי לתוך העולם הזה. האפוד והחושן, שנשא הכהן הגדול על ליבו, נשאו את שמות בני ישראל – "לזיכרון לפני ה' תמיד".
כאן טמון הקשר המובהק ל'שבת זכור': הזיכרון של שמות השבטים על בגדי הכהן הוא הזיכרון החיובי של קדושת ישראל, והוא הכוח המאפשר לנו לקיים את ה"זכור את אשר עשה לך עמלק" הזיכרון השלילי שנועד למחות את הרע. חייל יהודי המשלב תורה וצבא צריך תמיד לדעת כי הוא בשליחות בכל רגע ורגע, השירות בצה"ל הוא הכלי שדרכו אנו מכתתים את כוחו של עמלק המודרני, מתוך הכרה שדווקא ה"כתית" המאמץ המלחמתי, הריחוק מהבית במקרים רבים כמו גם המסירות לתפקיד, בכל מקום ובכל זמן, וכמובן מי מאיתנו הנמצא בקו האש הם שמפיקים מאיתנו את השמן הזך של מסירות הנפש המאירה לכל עם ישראל.
בחג הפורים הבא עלינו לטובה נקיים בע"ה ארבע מצוות יסודיות: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. ארבע מצוות אלו מקיפות את כל רבדי החיים – את הדיבור והשמיעה (מגילה), את האהבה והרעות (משלוח מנות), את הצדקה והחסד (מתנות לאביונים) ואת הגוף הגשמי (סעודה). זוהי הדרך שבה אנו מחדירים את הנס לתוך הטבע, כפי שנס פורים היה "נס המלובש בטבע". כחיילים, השמירה על האחדות (משלוח מנות ומתנות לאביונים) והערבות ההדדית בתוך המחנה הן הנשק העוצמתי ביותר מול "עמלק" שמנסה להפריד בינינו. האמונה שנובעת ממקרא המגילה מחזקת את לבנו לדעת שגם כשהקב"ה מסתתר (מלשון 'מגילת אסתר' גילוי ההסתר), הוא זה שמנהל את המערכה ומביא את הניצחון.
יהי רצון שהפצועים הגיבורים יזכו לרפואה שלימה ומהירה, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר חולי ישראל, ושנזכה כולנו לחזור בריאים ושלמים, עטורי ניצחון וחדות פורים אמיתית. שנזכה לראות במו עינינו במהפך הגדול של "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם", מתוך גאולה שלימה בקרוב ממש. ויתקיים בנו: "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (אסתר ח, טז).
בברכת חזק ואמץ, לניצחון מוחלט ולפורים שמח ומנצח!