ראש השנה הוא יום מרכזי של כל השנה. יום זה טומן בחובו את כל השנה כולה, וכפי שאומר רבי צדוק הכהן מלובלין בשם הזוהר הקדוש על הפסוק "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" (דברים כט, ט), שתיבת היום באה לרמוז על היום הידוע והוא יום ראש השנה, שבו הכל נקבע.
חז"ל אומרים ש"בכל החגים והמועדים נאמר 'וְהקִרַּבְתֶּם עֹלָה', ורק בראש השנה נאמר 'וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה'" (במדבר כט, ב). מהו שינוי הלשון? הכתוב בא לרמוז לאדם שבראש השנה צריך "לעשות עצמו עולה" לפני ה'. כלומר, לשים את עצמו כקורבן שלם לפני הקב"ה, שכולו עולה לרצון.
להיות כקורבן – עקדת יצחק בזמננו
ההקרבה הזו אינה פיזית, אלא רוחנית. מהו הקורבן שכל אחד צריך להביא לפני ה'? בראש השנה אנו מזכירים את זכות עקדת יצחק, שבה אברהם ויצחק הקריבו את עצמם למען שם ה'. זוהי העבודה שלנו היום – לעקוד את עצמנו ולהתגבר על הניסיונות היומיומיים.
כל אחד יכול להביא קורבן משלו:
שמירת הפה: לקבל על עצמנו לעקוד את לשוננו ולשמור על דיבור נקי וטהור.
קביעת עתים לתורה: להקריב מזמננו ולקבוע זמן קבוע ללימוד תורה, גם כשהדבר קשה.
התייחדות בתפילה: לעקוד את מחשבותינו בזמן התפילה, ולהתפלל בכוונה אמיתית.
התגברות על חולשות: לחשוב על ניסיון או חולשה שאנו נכנעים לה, ולקבל על עצמנו לעקוד את הרצון הזה.
זהו רעיון העקידה – "וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה" – עבודה אישית, הקרבה אמיתית של כל אחד למען ה'.
הקורבן של חיילי עם ישראל
אתם, חיילי צה"ל, עוסקים במצווה גדולה, נתינה מוחלטת למען עם ישראל וארץ ישראל. מעצם המסגרת שלכם, שכולה קורבן למען הכלל, אתם כבר מזוכים בזכות גדולה ליום הדין.
אולם, בתוך הקורבן הגדול שאתם מקריבים, הוסיפו עוד מעבודת ה' האישית. בתוך הזמן המאתגר, הכניסו את לימוד התורה. קבעו עתים לתפילה, ושמרו על הטהרה והקדושה. כשאתם משלבים את ההקרבה הכללית למען עם ישראל עם ההקרבה הפרטית למען עבודת ה', הלחימה שלכם תהיה אחרת, כי היא תהיה מתוך קדושה גדולה.
יהי רצון שנזכה כולנו בדין, ונזכה לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה.
הכותב הוא רבה של עמותת נצח יהודה ומייסד הנחל החרדי