מפקד נחוש שהיה כאבא לחייליו, וגיבור שהציל עשרות חיים ב-7.10 ובקרב האחרון בשג'אעייה: סיפורו של סרן רואי מילר הי"ד.
רואי מילר נולד בתל אביב ביום א' במנחם אב תשס"ב (10.7.2002), בנם האמצעי של אריאלה ונפתלי (נתי), ואחיהם של איתי ודריה. מילדותו בלט כאדם המצטיין בכל תחום שבו עסק, מבלי להתפשר על דבר. לצד השאיפה למצוינות, כל עשייתו הייתה מלווה תמיד בנועם הליכות, בחיוך ובקלילות, כשהוא עטוף בשמחה אמיתית וטהורה שסחפה את כל סובביו.
לרואי לא היה פרופיל קרבי, אך הוא סירב לוותר. מתוך התעקשות לשרת כלוחם, עשה כל שביכולתו כדי להעלות את הפרופיל, וביום 2.12.2020 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו יצא לקורס מ"כים ובהמשך לקורס קצינים.
כקצין, קיבל רואי תחת פיקודו מחלקה של חיילים בפלוגת 'תומר' החרדית (גדוד רותם) של החטיבה. אף שמדובר היה בחיילים עם אתגרים מורכבים, הצליח רואי לגרום לכל אחד מהם להאמין בפוטנציאל האישי שלו ולהוציא מעצמו את הייחודיות שבו. הוא תיפקד כמפקד נחוש המכשיר לוחמים, ויחד עם זאת פעל כאבא הדואג לכל שאר תחומי חייהם. גם בחופשותיו המועטות מהצבא, נסע רואי ברחבי הארץ כדי לבדוק היכן גרים חייליו, מהם תנאיהם ואיך ניתן להשלים להם חוסרים.
ב-7.10 הוקפץ רואי עם חייליו לכפר עזה. בעוז רוח של גיבורים, הצליחו הלוחמים לחלץ ולהציל עשרות אנשים, נשים וילדים. משם המשיך רואי לתשעה חודשי לחימה ברצועת עזה. במהלך התקופה הוא התבקש לצאת מאזור הלחימה כדי להכשיר דור חדש בתפקיד סמ"פ בבא"ח, אך רואי סירב בנחישות ודרש להמשיך ולהילחם בשטח יחד עם חייליו.
הקרב האחרון בשג'אעייה
בתאריך 3.7.2024 (כ"ז בסיוון תשפ"ד), בצהרי היום בשג'אעייה שבצפון רצועת עזה, זיהה רואי כי מחבלים חדרו למגנן. ללא כל שהיות, רץ ראשון וחתר למגע מולם. בפעולתו ההירואית הזו הציל רואי עשרות חיילים ששהו במגנן, אך בקרב זה נפל.
האירוע הטראגי התרחש שלושה ימים בלבד לפני שהיה עתיד לסיים את סבב הלחימה האחרון שלו ולקבל פלוגה חדשה כסמ"פ, ושבוע בלבד לפני יום הולדתו ה-22.
"תמיד תזכרו מה ה'למה' שלכם, למה אתם פה", רואי נהג לומר מילים אלו שוב ושוב לחייליו. זהו המסר לחיים שהותיר אחריו לכולנו.
סגן רואי מילר נפל בקרב בן עשרים ואחת בנופלו, ולאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.
יהי זכרו של גיבור ישראל ברוך.