צה״לאכ״א
לאיזור האישי
טורים אישיים

להחדיר את שם הוי"ה לשדה הקרב: פרשת וארא כמצפן רוחני לחיילי צה"ל

אחים יקרים, חיילים ולוחמים, בשבת זו נקרא את פרשת וארא, הפרשה שבה מתחילה המערכה הגלויה והחזיתית מול מצרים, המעצמה שהחזיקה את עם ישראל בשעבוד. הפרשה פותחת במילים "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", והשאלה המרכזית העולה כאן היא: מהו החידוש בגילוי שם הוי"ה דווקא כעת, עם תחילת […]

16 בינואר 2026ענף חרדים

אחים יקרים, חיילים ולוחמים,
בשבת זו נקרא את פרשת וארא, הפרשה שבה מתחילה המערכה הגלויה והחזיתית מול מצרים, המעצמה שהחזיקה את עם ישראל בשעבוד.
הפרשה פותחת במילים "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", והשאלה המרכזית העולה כאן היא: מהו החידוש בגילוי שם הוי"ה דווקא כעת, עם תחילת הגאולה, לעומת גילוי שם 'ש-די' לאבות? החסידות מבארת כי שם 'ש-די' מבטא את כוחו של הקב"ה כפי שהוא מתלבש בתוך גדרי הטבע (מלשון "שאמר לעולמו די"), בעוד ששם הוי"ה מבטא את הכוח האלוקי שלמעלה מן הטבע ("היה הווה ויהיה כאחד"). החידוש שבשליחות משה במצרים הוא היכולת להחדיר את האור שלמעלה מהטבע, את שם הוי"ה, לתוך המציאות הטבעית והמוגבלת ביותר, ולשבור את חומות הגבול וההסתר.

​ובעומק יותר, בביאור על ארבע לשונות הגאולה המופיעות בפרשה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" ו"ולקחתי". תורת החסידות מסבירה שגאולה איננה רק יציאה פיזית מהגלות, אלא היא תהליך של בירור וזיכוך המציאות. כאשר משה רבינו מכה את היאור והופך אותו לדם, אין זו רק ענישה למצרים, אלא בירור הניצוצות: היאור, האלוה של מצרים המייצג את הקרירות והטבעיות חסרת החיות, הופך לדם, המייצג חיות, חמימות והתלהבות של קדושה. זהו המודל לכל יהודי בשליחותו: לקחת את המציאות הקרה והגשמית ולהפיח בה חיות אלוקית.

ההוראה לכל אחד ואחד היא שלא להסתפק רק ב"והוצאתי" (יציאה מהגלות האישית), אלא להגיע ל"ולקחתי", להיות כלי קיבול לאור הוי"ה בתוך עולם המעשה.

כחיילים בצבא הגנה לישראל, המשלבים תורה וצבא, אנו חיים את פרשת 'וארא' בכל משימה ומשימה.

השירות הצבאי, פועל לעיתים קרובות תחת חוקי הטבע, הטקטיקה והלוגיסטיקה (בחינת שם 'ש-די'), אך תפקידנו כחיילים מאמינים הוא להחדיר לשם את שם הוי"ה – את האמונה שמעל הטבע.

כאשר חייל קובע עת לתורה בתוך הנגמ"ש או מניח תפילין לפני יציאה למשימה, הוא הופך את ה"טבע" הצבאי ל"דם" של קדושה וחיות. הוא מראה שגם בתוך המערכה הגשמית הקשה ביותר, המנוע הפנימי הוא האור האלוקי. כפי שהרבי הדגיש בשיחותיו לחיילי צה"ל, הניצחון הגשמי תלוי באופן ישיר בחיבור הרוחני, והגבורה היהודית היא היכולת לפעול בתוך גדרי הטבע מתוך ביטול מוחלט להשגחה העליונה.

​אנו נמצאים כעת במערכה שמטרתה להסיר את "מצרים" של דורנו, את המיצרים והאיומים על עם ישראל. זכרו כי כוחנו נובע מההבטחה בפרשה: "וְיָדַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם". הידיעה הזו היא הנשק העוצמתי ביותר שלנו.

שהקב"ה ישמור את צאתכם ואת בואכם, יחזק את לבכם וייתן לכם עוז ותעצומות להכניע את אויבינו ולחזור בשלום. יהי רצון שהפצועים הגיבורים יזכו לרפואה שלימה ומהירה, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר חולי ישראל, ושתזכו כולכם לחזור לביתיכם בריאים ושלמים.
ויתקיים בנו פסוק הגבורה המלווה את הגאולה:

"וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" (שמות ו, ו).
​בברכת חזק ואמץ, לניצחון מוחלט ולגאולה שלימה בקרוב ממש!