צה״לאכ״א
לאיזור האישי
טורים אישיים

כשיהודה פוגש את יוסף: עבודת ה’ במדי צה״ל | סא"ל אביגדור דיקשטיין

​אחי היקרים שותפים לשליחות בצה"ל. אנו עומדים בפתחה של פרשת 'ויגש', פרשה המגלמת בתוכה את שיא הדרמה של המפגש בין יהודה ליוסף, מפגש המהווה יסוד ובניין לכל תפיסת עולמנו כחיילים המשלבים תורה וצבא. הפתיחה "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" איננה רק תיאור פיזי של התקרבות, אלא כפי שמבארים חז"ל והמפרשים, זוהי הגשה למלחמה, לפיוס ולתפילה גם יחד. […]

26 בדצמבר 2025סא"ל אביגדור דיקשטיין

​אחי היקרים שותפים לשליחות בצה"ל.

אנו עומדים בפתחה של פרשת 'ויגש', פרשה המגלמת בתוכה את שיא הדרמה של המפגש בין יהודה ליוסף, מפגש המהווה יסוד ובניין לכל תפיסת עולמנו כחיילים המשלבים תורה וצבא. הפתיחה "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" איננה רק תיאור פיזי של התקרבות, אלא כפי שמבארים חז"ל והמפרשים, זוהי הגשה למלחמה, לפיוס ולתפילה גם יחד.

על פי תורת החסידות המפגש בין יהודה ליוסף מייצג את איחודם של שני כוחות קוטביים בנפש האדם ובעבודת השם. יוסף מייצג את בחינת "צדיק עליון", המשפיע והמנהיג שמכוח רוחניותו חודר אל תוך המציאות המצרית ומברר אותה, בעוד יהודה מייצג את בחינת "מלכות", את כוח הביטול המוחלט והעשייה בפועל בתוך גדרי העולם הזה. ה"הגשה" של יהודה ליוסף היא למעשה הדרישה של המעשה להתאחד עם הרוחניות, כדי ליצור אחדות שלימה שבה ה"חול" נהפך לקודש.

המאבק בין יהודה ליוסף נסוב סביב השאלה כיצד עם ישראל צריך להתקיים בעולם: האם מתוך הסתגרות רוחנית בבחינת יוסף המשפיע מלמעלה, או מתוך התערבות בחומר בבחינת יהודה. המסקנה של הפרשה, ברגע הגילוי המרעיד "אני יוסף", היא ששני הכוחות הללו הם מהות אחת. יוסף מגלה לאחיו שכל הגלות והירידה למצרים לא היו אלא שליחות אלוקית: "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם". כאן טמון המפתח עבורנו, החיילים: השירות הצבאי איננו נתפס כהפסקה מחיי התורה או כ"בדיעבד" של המציאות, אלא הוא-הוא השליחות האלוקית שבה אנו ניגשים אל המציאות הגשמית והקשה ביותר ומגלים בתוכה את הנהגת ה'. חייל יהודי בשדה המערכה הוא "יהודה" בפעולתו עוסק במלחמה, בטקטיקה ובהגנה גשמית, אך בנשמתו הוא "יוסף", המחובר למקור האלוקי ויודע שכל כוחו נובע מההשגחה העליונה.

​השילוב בין תורה לצבא בא לידי ביטוי בכך שכאשר אנו נמצאים בחזית, אנו לא רק מגינים על הגוף, אלא אנו "ניגשים" אל המציאות כדי לקדש אותה. הרבי תמיד עורר על כך שדווקא במקום שבו נראה שיש הסתר פנים, שם נדרש מאיתנו התוקף של יהודה, התוקף של המלכות שלא נרתעת מכל מניעה ועיכוב. המפגש הזה מלמד אותנו שחיי התורה שלנו חייבים להיות "מוגשים" אל המציאות הצבאית; לימוד התורה בעמדה או בכל מקום בשליחותנו בצה"ל הוא הדרייב הפנימי שהופך את השירות לזמן בו ניתן להתעלות מבחינה רוחנית, אנו זוכים להיות דור שבו "וַיִּגַּשׁ" אינו רק זיכרון היסטורי, אלא מציאות יומיומית שבה כוח התורה חודר אל תוך גבורת צבא ההגנה לישראל.

​שהקב"ה ישמור את צאתכם ואת בואכם, ייתן את אויבינו ניגפים לפניכם ויחזיר אתכם לביתכם בבריאות שלימה ובעטרת ניצחון. יהי רצון שהפצועים יזכו לרפואה שלימה ומהירה, רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך שאר חולי ישראל, ושהגילוי של "אני יוסף" הגילוי של הניסים וההשגחה בתוך המלחמה יאיר לכם את הדרך בכל צעד ושעל.