חז"ל אמרו: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". למרות שמדובר ביום של צום ועינוי, האמת היא שזה יום של אהבה גדולה ושל מתנה נדירה – הזדמנות להתחיל מחדש. הקב"ה נותן לנו יום אחד בשנה שבו אפשר לנקות את הלב, למחוק טעויות ולפתוח דף חדש. רבי ישראל סלנט אמר שאם היינו זוכים ליום כזה פעם בשבעים שנה, הייתה פורצת שמחה עצומה. ואנחנו מקבלים אותו כל שנה מחדש.
שמחה בתוך הצום
הצום עצמו, שהוא עינוי הגוף, הוא לא רק סבל אלא מצווה. כל רגע של רעב וצמא הוא קיום מצוות עשה. לכן התורה ציוותה לאכול בתשיעי – כדי שיהיה גם צד של שמחה גשמית – ולמחרת להתמסר לגמרי לעבודת השם. כשמבינים שכל רגע של עינוי הוא מצווה, זה הופך את היום הזה לשמחה עצומה.
כוח של התחלה מחדש
לפעמים אנחנו מרגישים עייפים מהניסיונות. כבר קיבלנו החלטות בעבר ונפלנו שוב. אבל ביום הכיפורים אנחנו לומדים שגם עצם הקבלה מחדש היא תשובה אמיתית. עם ישראל נקרא "עם קשה עורף": קשה לנו להשתנות, אבל כשאנחנו כן עושים צעד – הוא חזק ויציב. לכן בנעילה מספיק לבחור החלטה קטנה, קבלה אחת שנחזיק בה באמת – אם זה תפילה, לימוד תורה, שמירת הלשון או אהבת ישראל.
צום עם משמעות רחבה
העינוי שלנו הוא לא רק אישי. אנחנו יכולים לחשוב על החטופים, על הפצועים, על החולים, על החיילים שנלחמים ולא תמיד יכולים לצום. הצום שלנו מצטרף גם לכאב שלהם, ותפילותינו יכולות לעלות עבורם.
ביום הכיפורים כולנו מתעלים – בתשובה, בתפילה ובשמחה. נזכה בעזרת ה' לגמר חתימה טובה, לסליחה ומחילה, לשוב החטופים, לרפואת הפצועים ולגאולה שלמה לכל עם ישראל.
הכותב הוא רבה של עמותת נצח יהודה ומייסד הנחל החרדי