סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן הי"ד, לוחם בגדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר, נפל בקרב ברצועת עזה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (7 ביולי 2025).
בן הזקונים שהיה עמוד התווך של המשפחה
נועם אהרון מסגדיאן, תושב ירושלים, נולד ביום כ"ב במנחם אב תשס"ד (9.8.2004) בירושלים, בנם של אילנית ועופר, ואח לירון, רועי, טליה והודיה. אף שהיה בן הזקונים במשפחה, נועם ניחן בבגרות יוצאת דופן ושימש כיועץ ומקור תמיכה לאחיותיו ולאחיו הגדולים, וכולם נהגו להתייעץ איתו.
אביו עופר ספד לו בכאב עמוק: "נועמיקו, ככה אתה רשום לי בטלפון, איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר, נועם היית הרבה והמון בשבילנו. השתדלת לא להיות נטל עבור אף אחד, אתה היית תמיד זה שרוצה לתת. היה לך כיבוד הורים שכל אבא ואמא חלמו, כל מי שהיה סביבך אהב אותך ורצה בקרבתך. בכל מקום שהיינו מסתובבים אתה מכיר אנשים. אני גאה בך נועם, מייעץ לאחיותך וגם לאחים הגדולים שלך, אמנם היית בן זקונים אבל כולם התייעצו איתך. לך לשלום נועם ותהיה מליץ יושר עלינו, תודה לך נועם ומצדיע לך, לא אשכח אותך לעולם".
אמו אילנית ספדה לו: "נועם שלי, אהוב שלי. למה? איך נפרדים ממך ילד טוב וטהור, אהבת אמת. היית כל כך מחובר למשפחה, איך כיבדת אותי ואת אבא והקרבת את היקר מכל - את החיים שלך בשביל אחרים. מתוך כל הדמעות ומתוך כל השבר אני רואה אותך, נזכרת כשאתה נכנס בדלת מחויך כולך, ותמיד אומר, אני לא צריך כלום. תמיד החברים שלך אמרו החיוך של נועם שווה הכל, נועם השם ישמור אותך בן אהוב של אמא".
אחיו ירון הוסיף לבכות את פרידתם: "נועם אהרון אחי הקטן, הדוד האהוב, הלב מסרב להאמין, בשבוע שעבר נפגשנו ועכשיו אנחנו נפרדים. אהבת את הבריות באמת ודאגת לכל אחד ואחד, נפלת כגיבור במערכה להגנת מדינת ישראל, נזכור תמיד את החיוך והשקט שהשרית, את האור שהבאת לחיינו".
לוחם ומפקד מצטיין מתוך נתינה מוחלטת וענווה
ביום 31.8.2023 התגייס נועם לצה"ל. אחיו ירון סיפר עליו ל'כאן רשת ב' ושירטט את דמותו הייחודית: "היה לו חיוך שגורם לכל הצרות להיעלם. הייתה לו אהבה של המדינה ואהבה של התורה ואהבה של עם ישראל. הוא לא היה מוכן לקבל כלום. לא היה מוכן לקבל כלום, היה רק נותן, בן אדם של נתינה".
נועם לא יצא לקורס פיקודי רשמי וסיים את טירונות ה-07 שלו כלוחם. למרות זאת, הוא קיבל בפועל תפקיד של מפקד וסמל בזכות היכולת הפיקודית הבולטת שלו. ירון סיפר: "והחיילים שלו האמינו בו והלכו אחריו, כל החיילים שלו קוראים לו המפקד". כאשר מפקד המחלקה (המ"מ) של נועם התחתן, נועם לקח על עצמו למלא את מקומו ולתפקד כמ"מ. הוא ביצע את התפקיד בצורה כה מרשימה עד שקיבל עליו תעודת הצטיינות. ירון הוסיף בעצב: "הוא לא עשה שום קורס פיקודי והוא עשה את התפקיד וקיבל עליו גם תעודת הצטיינות. הוא אפילו לא הספיק עוד להביא אותה הביתה".
על השירות והלחימה בתוך רצועת עזה נהג נועם לשמור על שתיקה וצניעות ולא סיפר יותר מדי לבני משפחתו. ירון שיתף: "הוא היה מספר, נכנסנו ויצאנו. אבל הוא לא היה מספר על דברים שקרו, גם כדי לא להלחיץ ובטוח שגם לא כדי לא להתגאות, הוא היה מאוד בן אדם כזה ש'לא עשיתי כלום מה עשיתי כאילו'".
פרטי התקרית הקשה בבית חאנון
נועם נפל בתקרית קשה שהחלה במוצאי שבת, כאשר צה"ל פתח במבצע דו-חטיבתי של החטיבה הצפונית וחטיבת המילואים 646 בבית חאנון, שמטרתו הייתה התקפה וטיהור של מרחב נצור ומכותר.
סמוך לשעה 22:00 בלילה, יצא כוח של גדוד נצח יהודה (97) להתקפה רגלית בציר שנועד לאבטח את ההתקפה מאחור. במהלך התנועה הרגלית באזור החיץ, הופעלו על הכוח לפחות שני מטענים רבי עוצמה. בהמשך, פתח מארב מחבלים באש כבדה וירי צלפים לעבר כוח החילוץ שזינק קדימה כדי לטפל בפצועים ולהגן עליהם בגופם בקרב גבורה ממושך.
בתקרית הקשה הזו נפלו חמישה לוחמים, כולם לוחמי גדוד נצח יהודה (97) של חטיבת כפיר:
- סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן בן 20 מירושלים
- סמ"ר משה שמואל נול בן 21 מבית שמש
- סמ"ר מאיר שמעון עמר בן 20 מירושלים
- סמל משה נסים פרש בן 20
- רס"ל במיל' בנימין אסולין בן 28 מחיפה
נועם היה בן 20 בנופלו. לאחר נפילתו הועלה מדרגת סמל לדרגת סמל ראשון (סמ"ר). הוא הותיר אחריו הורים וארבעה אחים, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
יהי זכרו של גיבור ישראל ברוך.