במקרא ובחז"ל אנו מוצאים שבנשים יש מקום מיוחד בראש השנה. שלוש נשים מזכירים ביום זה – שרה, רחל וחנה – משום שנפקדו בראש השנה. היום הזה, שבו נקבעים חיי האדם לשנה כולה, קשור באופן ישיר לתפילותיהן.
שרה ראתה שגם תפילותיו של אברהם לא הביאו לה ישועה, ולכן פנתה ישירות אל הקב"ה. רחל, כשיעקב אמר לה "התחת אלוקים אנכי", הבינה שעליה לפנות בעצמה אל בורא עולם. חנה, כששמעה מאלקנה שאין לו פתרון למצוקתה, התפללה לבדה בבית ה'. שלוש האימהות הללו מלמדות אותנו שתפילה אמיתית היא מתוך הבנה שאין על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.
יום הזיכרון – להמליך את המלך
ראש השנה הוא "יום הזיכרון". מה אנו מזכירים? שהקב"ה הוא המלך, שהוא מנהיג ומשגיח על הכל, ושהחיים שלנו תלויים אך ורק בו. זו הנקודה שממנה אנו צריכים לצאת לדרך לשנה החדשה – עמידה לפני מלך מלכי המלכים, מתוך ביטחון ותחושת עבדות נאמנה.
שליחות החיילים והאימהות
וכאן המקום לחזק אתכן, האימהות והנשים של החיילים. השירות של הבעלים והבנים שלכם הוא נתינה עצומה למען עם ישראל. יש מי שתומך בלימוד התורה, ויש מי שנושא על עצמו את עול ההגנה בארץ ישראל. גם אם יש מי שמדברים נגד, האמת ברורה – זו שליחות קדושה.
הזכות שלכן היא עצומה: לא רק על מסירותם של החיילים, אלא גם על החיזוק שאתן נותנות להם בבית, בתמיכה, בעידוד ובאמונה. זכות זו עומדת לכן ליום הדין ותעמוד לכן לשנה של ישועות וברכה.
השמחה האמיתית – קרבת אלוקים
כפי שאומר הכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב", ואין טוב אלא הקב"ה. כאשר אנחנו יודעים שהכל ממנו, ושכל תפילה שלנו מגיעה ישירות לפני כסא הכבוד – זו השמחה האמיתית.
שתהיה שנה טובה, שנת כתיבה וחתימה טובה, שנת ברכה, גאולה וישועה לכל בית ישראל.
הכותב הוא רבה של עמותת נצח יהודה ומייסד הנחל החרדי